среда, 6 октября 2010 г.

קראתי פילוסופיה של ניצטשה

קניתי ספר של ניצשה וקראתי אותו בדרך לעבודה ומהעבודה הספר היה מוצף
במחשבות ואני קיבלתי איזה מוזה והתחלתי לכתוב שירים ואפוריזמים ולא שאני
שלטתי בזה אלא המחשבות התחילו לשלוט בי מן הצפת מחשבות ואז כבר לא ידעתי
איך לעצור נהייתי לעבד של המוח המטומטם הזה.

אחרי זמן רב אחרי תחילת המחלה שוב התחלתי לכתוב שירים כתבתי בערך שנה
ואחרי זה עברתי לכתוב פרוזה אבל עם הזמן המוח נהייה צלול כמעט בלי מחשבות
יותר כמו הארה.עם הזמן גם עבר רצון לכתוב בכלל,קרה משהו ואז מה, בשביל מה
לכתוב ,זה עבר תודה רבה לאלקים - עברנו גם את זה.

Комментариев нет:

Отправить комментарий